לפני הפיכת החצר של מפלגת צלב החץ ובימים הראשונים לכהונתה של ממשלת סָלָשׁי רצחו אנשי יחידות האס-אס ואנשי צלב החץ עובדי כפייה רבים. בימי שלטונה של ממשלת צלב החץ נורו אלפי יהודים ששרדו בעיר הבירה ומי שגויסו לעבודת כפייה בידי אנשי צלב החץ – על גדות הדנובה, בבתים מסומנים בגטו הבינלאומי באזור פארק סֶנט אישׁטוָון (בתים מוגנים על-ידי שגרירויות של מדינות ניטרליות), וכמו כן בגטו הגדול של בּוּדָפֶּשׁט (באזור בתי-הכנסת ברחובות דוֹהָניי, רוּמבָּךְ וקָזינצי).
כאמור, את ימי שלטונה של ממשלת צלב החץ אפיינו אירועים של טבח המוני בקרב עובדי הכפייה. בעיר הבירה, בעיירות, בכפרים ובמחנות העבודה לאורך הגבול התחולל מרחץ דמים. מעשי הרצח שנעשו על אדמת הונגריה עדיין אינם ידועים במלואם, ועדיין לא הושלם עיבודם של המקורות שנותרו, אולם מחומר הראיות של בתי-הדין העממיים שדנו באירועי המלחמה אחרי 1945 עולה שהתחוללו כמה וכמה אירועים של טבח המוני.
לאחר גירוש היהודים מהכפרים ומערי השדה נותרו רק בבּוּדָפֶּשׁט יהודים כשירים לעבודת כפייה. רבים מהם השיגו תעודות חסות ממדינות ניטרליות, בעיקר שווייץ ושוודיה. יהודים שהתנצרו, או שהיו בעלי מסמכים נוצריים, קיבלו גם תעודות חסות של הוותיקן. בזכות מסמכים אלה הוצבו עובדי הכפייה בפלוגות מוגנות ועבדו בעיר הבירה ובסביבתה במפעלים צבאיים, פינו הריסות לאחר ההפצצות ובנו קו-הגנה באזור בּוּדָפֶּשׁט
)
)
